Ma'asser Cheni
Daf 29b
משנה: 29b כֶּרֶם רְבָעִי עוֹלֶה לִירוּשָׁלֵם מַהֲלָךְ יוֹם אֶחָד לְכָל צַד וְאֵי זוֹ הִיא תְחוּמָהּ אֵילָת מִן הַדָּרוֹם וְאַקְרַבָּה מִן הַצָּפוֹן וְלוֹד מִן הַמַּעֲרָב וְהַיַּרְדֵּן מִן הַמִּזְרַח. וּמִשֶּׁרָבוּ הַפֵּירוֹת הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא נִפְדֶּה סָמוּךְ לַחוֹמָה. וּתְנַיי הָיָה הַדָּבָר אֵימָתַי שֶׁיִּרְצוּ יַחֲזוֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה הַתְּנַיי הַזֶּה וּתְנַיי אֵימָתַי שֶׁיִיבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ יַחֲזוֹר הַדָּבָר לִכְמוֹת שֶׁהָיָה. כֶּרֶם רְבָעִי בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לוֹ בִּיעוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמֵר יֵשׁ לוֹ. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ פֶרֶט וְיֵשׁ לוֹ עוֹלֵלוֹת וַעֲנִייִם פּוֹדִין לְעַצְמָן. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים כּוּלּוֹ לְגַת.
Traduction
Il faut porter à Jérusalem les produits de la vigne de 4e année dans tous les environs jusqu’à la distance d’une journée de marche (185)''Cf. Betsa, 5a; Rosh Hashana 31a''. Voici les limites: Elat au Midi (186)Cf. Neubauer, Géographie, p. 76, 119 et 159, Akraba au Nord, Lod à l’Ouest et le Jourdain à l’Est. Lorsque les produits se sont multipliés, les sages ont établi que l’on pourrait les racheter tous, même les produits des vignes voisines des murs de Jérusalem. Toutefois, ils ont conditionné que lorsqu’ils le jugeront nécessaire (en vue de la diminution), on rétablira l’ancien procédé. R. Yossé dit: c’est après la destruction du Temple que ladite restriction a eu lieu (et non par suite de l’augmentation des fruits); or, cette conditions était ainsi formulée: lorsque le Temple sera rebâti, on reviendra à l’ancienne législation. Reprise. Quant au rachat de la vigne qui est dans sa 4e année de plantation (sacrée), l’on n’est pas tenu, d’après l’école de Shammaï, de prélever le 5e de ses produits (189)déjà traduit en (Pea 7, 6), ni de les enlever de la maison (190)C'est dû pour les dîmes ordinaires, la veille de Pâques des ans 4 et 7; mais selon Hillel, c’est obligatoire. L’école de Shammaï dit encore: pour cette vigne, le droit des pauvres sur les grains tombés et le grapillage reste en faveur des pauvres qui rachètent pour eux-mêmes ces fruits d’origine sacrée; mais, selon Hillel, tout doit être porté au pressoir (comme 2e dîme).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כרם רבעי היה עולה לירושלים וכו'. תקנת ב''ד היתה שיעלו הענבים מהרבעי לירושלים כל שיש מהן במהלך יום לכל צד ירושלים וכדמפרש בגמרא משום שהיו עושין יין בטהרה לנסכים וע''י כך לא היו הענבים מצוין בירושלים והתקינו שיהא הרבעי מהן עולה לירושלים ולאכלן שם כדי לעטר שווקי ירושלים בהן ושאר כל האילן היה הרבעי שלהן נפדה אפי' סמוך לחומה והכי תני' בהדיא בתוספתא פ''ה:
ומשרבו הפירות. והיו מצוין בירושלים התקינו שיהא נפדה אפי' סמוך לחומה ותנאי היה הדבר וכו' שיחזור הדבר לכמות שהיה הכל לפי הזמן:
ר' יוסי אומר משחרב ביהמ''ק היה התנאי הזה. כלומר דעל התנאי הוא דפליג דודאי משחרב המקדש לכ''ע לא חששו שיהא מעטרין שווקי ירושלים בין שיהו הפירות מרובין או לא אלא דלמאי דקאמר הת''ק דהתנאי היה אימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה על זה קאמר ר' יוסי דלא כך היה התנאי אלא דתנאי הזה כך הוא שהתנו שאימתי שיבנה בית המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה:
מתני' כרם רבעי בית שמאי אומרים וכו'. משנה זו שנויה לעיל בפ''ז דפאה בהלכה ו' ושם היא מפורשת:
הלכה: אָמַר רִבִּי הִילָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹשִׂין יַיִן בְּטָהֳרָה לִנְסָכִים וְלֹא הָיוּ עֲנָבִים מְצוּיוֹת. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא עוֹלֶה לִירוּשָׁלֵם מַהֲלָךְ יוֹם לְכָל צַד. אַף הֵן מְחַלְּקִין אוֹתוֹ לִקְרוֹבִין וְלִשְׁכֵנִין וְלִמְיוּדָעִין. אֲפִילוּ דָבָר קַל הָיָה מְעַטֵּר אֶת הַשּׁוּק.
Traduction
R. Ila dit: en principe, on préparait le vin avec une pureté telle qu’on pouvait l’employer aux libations, et il en résultait que l’on ne trouvait pas de raisins du tout à Jérusalem. Il fut alors décidé qu’il faudra porter à Jérusalem les raisins en nature, depuis tous les environs jusqu’à une distance d’un jour de marché. Aussi, les distribuait-on aux parents, aux voisins, aux amis; et bien qu’il restât ensuite aux maîtres fort peu pour leur usage, ils en ornaient la rue au préalable.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בראשונה וכו'. טעמא דהתקינו בכרם דוקא הוא דמפרש כדפרישית במתני':
אף הן מחלקין וכו'. תוספתא הוא כלומר אף כשהיו מעלין את הענבים היו מחלקין אותן לקרובין ולשכינים ולמיודעים שלהן מ''מ אפי' דבר קל ומועט שנשאר היה מעטר את השוק:
הָדָא פְלִיגָא עַל נֻקַּיי. נֻקַּיי הֲוָה שַׁמָּשׁ בְּמִגְדָּל צְבָעִייָה. בְּכָל עֶרוּבָא שׁוּבָא מִן דַּהֲוָה עֲבִיד קַנְדֵילוֹי הֲוָה סְלִיק שָׁבַת בְּבֵית מִקְדְּשָׁא וְנָחִית וּמַדְלִיק לוֹן. וְאִית דְּאָֽמְרִין סַפָּר הֲוָה. בְּכָל עֶרוּבָא שׁוּבְתָא הֲוָה סְלַק פָּשַׁט סִדרוֹי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְנָחִית שָׁבַת בְּבֵיתֵיהּ.
Traduction
Ceci est contraire à Nikaï (187)Les exemples suivants parlent de localités plus éloignées que Lod et distantes pourtant de moins d'un jour de marche: Celui-ci était bedeau à Migdal Ceboya; et tous les vendredi, après avoir préparé les lumières (candela) dans les synagogues, il se rendait au Temple pour y prier et il revenait encore assez à temps le même jour pour allumer les lumières avant l’entrée du Shabat. Selon d’autres, c’était un maître d’école; tous les vendredis, il allait exposer le sujet du cours au Temple de Jérusalem, et il redescendait célébrer le repos du Shabat chez lui (188)''On veut dire, remarque M. Neubauer (Géographie, p. 218, note 5), que le voyage vers la capitale était facile en Palestine avant la guerre. Comp. Midrash sur (Qo 3, 9; et Bereschith rabba, 65''.
Pnei Moshe non traduit
הדא פליגא על נקיי. הא דקחשיב במתני' לוד מן המערב מהלך יום אחד מירושלים פליגא על מעשה של נקיי כך שמו כדמסיים וקאמר שהיה שמש במגדלא דצבעייא מקום הסמוך ללוד ובכל ע''ש אחר שהיה מתקן קנדילוי הנרות ומלה לעז הוא היה עולה לקנות שבות בבית המקדש וירד והדליק הנרות של בהכ''נ במקומו אם כן היה קרוב הרבה לירושלים ואית דאמרי סופר מלמד תינוקות היה והיה עולה לפשוט הסדר להתינוקות בבה''מ וירד ושבית במקומו וכך מוכיחין עובדי דלקמן דמייתי להו איידי דקאמר להא:
טַרְטִירוֹי דְּמַהֲלוּל הֲוָה סְלִיק שָׁבַת לְגַו בֵּית מִקְדְּשָׁא וְלָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרַץ לִתְאֵינַייָא קֳדָמוֹי מִינֵּיהּ.
Traduction
Des gens de Mahlûl se rendaient aussi pour le Shabat au Temple, après avoir eu soin, le même jour au matin, de ramasser les figues tombées la nuit.
Pnei Moshe non traduit
טרטירו. כך שמו דשם מקום מהלול היה עולה לעשות שבת בבה''מ וכשחזר אחר שבת לא היה אדם שהשכים לקוץ התאנים מקודם לו וכן בנות צפורי וכו' ובנות לוד כו' אלמא מקום סמוך לירושלים היה:
בְּנוֹת צִפֹּרִי הֲווֹ סַלְקוּן שַׁבְתּוּן בְּגַו בֵּית מִקְדְּשָׁא וְלָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרַץ לִתְאֵינַייָא קֳדָמוֹי מִינְהוֹן. בְּנוֹת לוֹד הָיוּ לָשׁוֹת עִיסָּתָן וְעוֹלוֹת וּמִתְפַּלְלוֹת וְיוֹרְדוֹת עַד שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ.
Traduction
De même, les gens de Sephoris se rendaient le Shabat au Temple de la ville, et nul ne se levait avant le jour pour ramasser, au matin, les figues tombées la nuit. Enfin, les femmes de Lod pétrissaient leur pâte, puis montaient au Temple prier et en revenaient avant que la fermentation soit achevée.
חַד בַּר נַשׁ הֲוָה קָאִים רְדִי. פָּֽסְקָת תּוֹרָתֵיהּ קוֹמוֹי. הֲוָות פָֽרְיָא וַהֲוָה פָרֵי פָֽרְיָא וְהוּא פָרֵי עַד דְּאִשְׁתְּכָח יְהִיב בְּבָבֶל. אָֽמְרוּ לֵיהּ אֵימַת נָֽפְקָת. אָמַר לוֹן יוֹמָא דֵין. אָֽמְרִין בְּהֵיידָא אָתִיתָא. אָמַר לוֹן בְּדָא. אָמַר לוֹן אִיתָא חָמֵי לוֹן. נְפַק בְּעֵי מֵיחְמַייָא וְלָא חַכִּים בְּהֵיידָא.
Traduction
Un homme cultivait son champ avec sa vache; à un moment donné, elle s’échappa du joug, il se mit à sa poursuite, et elle courut tant que lorsqu’il l’atteignit il était en Babylonie. -Quant es-tu parti de chez toi, lui demandèrent les habitants? -Aujourd’hui même, répondit-il. -Par quel chemin es-tu venu? -Par ici, dit-il. Montre-nous le chemin, lui dit-on; il sortit dans ce but; mais il ne le reconnut plus.
Pnei Moshe non traduit
הוה קאים רדי. היה עומד וחורש ונפסקה הפרה מתוך עול המחרישה מלפניו והיתה רצה והוא רץ אחריה רצת והוא רץ אחריה עד שבזמן מועט נמצאה בבבל וכדאמר לקמן דרך מחילות היו ואגב מייתי לכל הני עובדי ושאלו אותו אימתי יצאת ממקומך וא''ל יום הזה ואמרו באיזה דרך באת ואמר בזה הראה אותו לנו וכשיצא להראות להם נעלם ממנו ולא הכיר באיזה הדרך:
מִכְּלָל דִּפְלִיגָא. וַאֲפִילוּ תֵימַר לֵית הוּא פְלִיגָא מְחִילוֹת הֲווֹ וְנִגְנְזוּ. הָדָא הוּא דִּכְתִיב גָּדַר דַּרְכִּיי בְגָזִית נְתִיבוֹתַיי עִוָּה.
Traduction
Tous ces exemples prouvent qu’il y a, contrairement à l’assertion de la Mishna, une distance moindre d’une journée de marche entre ces localités et Jérusalem. On peut dire aussi que ces exemples ne contestent pas l’assertion de la Mishna, parce qu’il s’agirait de sentiers voisins qui, depuis lors, ont été ruinés. C’est ainsi qu’il est dit (Qo 3, 9): Il a fait une cloison de pierres de taille à mes chemins, il a renversé mes sentiers.
Pnei Moshe non traduit
מכלל דפליגא. הדר להא דלעיל דמיהת שמעינן דלוד היה סמוך לירושלים ומי נימא דפליגא הא על המתני' וקאמר דאפי' כן נימא דלא פליגא אלא דמחילות היו בתוך הארץ שהיו יכולין לבוא בשעה מועטת ונגנזו אותן המחילות הדא הוא דכתיב וגו':
רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה אֲפִילוּ כֶרֶם שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַחוֹמָה הָיָה נִפְדֶּה.
Traduction
R. Yona dit au nom de R. Zeira: même les fruits de la vigne qui touchait à l’enceinte de Jérusalem étaient rachetés (à partir du jour où la présence de ces produits était fréquente).
Pnei Moshe non traduit
אפי' כרם וכו'. אהא דקתני במתני' ומשרבו הפירות קאי דאפי' כרם שהוא סמוך לחומת ירושלים היה נפדה שם ולא חששו להעלותו לתוך העיר:
Ma'asser Cheni
Daf 30a
אָמַר רִבִּי אָחָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לְהִיבָּנוֹת קוֹדֶם לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִיד 30a דִּכְתִיב וְדַם עֵינָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין.
Traduction
De ce que la Mishna dit: ''lorsque le Temple sera rebâti, etc.'', on peut conclure que cette reconstruction précédera la restauration du royaume de la famille de David, comme il est dit (Dt 32, 14): Tu boiras le jus du raisin en vin rouge (en ordre) tandis qu’ici l’on parle du Temple réédifié avant la venue du Messie.
Pnei Moshe non traduit
א''ר אחא זאת אומרת וכו' ואת אמר הכין. בתמיה ועל ר' יוסי דמתני' הוא מתמה על דקאמר דהתנאי הי' אימתי שיבנה בה''מ וכו' הרי זאת אומרת מהמקרא הזה דבנין בה''מ לעתיד יהיה קודם שיתפשט מלכות בית דוד בירושלים ואת אמרת שכשיבנה בה''מ יחזור הדבר לכמות שהיה לעטר שווקי ירושלים וכי מה איכפת. לעטר שווקי עד שלא תחזור להיות בשלוה וזה לא יהיה אלא עד שיכבוש מלך המשיח את האומות ותחזור מלכות בית דוד למקומה בירושלים:
דכתיב ודם ענב תשתה חמר. הפסוק הזה אינו מדבר כלל לא מימות המשיח ולא ממה שיהיה לעתיד אלא מטובות ישראל שהיה להם בארץ בזמן שהיו עושין רצונו של מקום ומכל מקום למדנו מהפסוק הזה דהטובות על ישראל אינן באין אלא במדרגה כדכתיב ודם ענב תשתה והוא יין וחמר ג''כ יין הוא אלא שהוא יין המשובח וכמו ששם נאמר דמתחילה יבוא להם יין הרבה ואח''כ יין יותר משובח כך יהיה לעתיד שמתחילה יבנה בה''מ ואחר כך יצמח ויעלה מלכות בית דוד ותהיה תשועה גמורה בב''י אמן:
תַּנֵּי רִבִּי אוֹמֵר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁבִיעִית אֲבָל בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ חוֹמֶשׁ וְיֵשׁ לוֹ בִּיעוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָהֵן תַּנָּייָה לֹא לָֽמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמַה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותֵיהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. מֵעַתָּה אַל יְהִי לוֹ קְדוּשָׁה. וּקְדוּשָׁתוֹ מֵאֵילָיו לָֽמְדוּ. קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים. כְּקוֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. וִיהֵא מוּתָּר לְאוֹנֵן. תַּנֵּי מַגִּיד שֶׁהוּא אָסוּר לְאוֹנֵן. וִיְהֵא חַייָב בְּבִיעוּר. בְּגִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר מִן הַבִּיעוּר. וְיִיפָּדֶה בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני ר' אומר וכו'. סוגיא זו עד סוף הלכה כתובה לעיל בפאה שם ובארתיה באר היטב עם כל השייך לענין הסוגיא ע''ש:
תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אֶחָד שְׁבִיעִית וְאֶחָד שְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים אֵין לֹו חוֹמֶשׁ וְאֵין לֹו בִּיעוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּהָדֵין תַּנָּייָא לֹא לָֽמְדוּ נֶטַע רְבָעִי מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כָּל עִיקָּר. מֵעַתָּה אַל יְהֵא לוֹ קְדוּשָׁה. וּקְדוּשָׁתוֹ מֵאֵילָיו לָֽמְדוּ. קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים. הֲרֵי כְקוֹדֶשׁ שֶׁקּוֹרִין עָלָיו אֶת הַהַלֵּל. וִיהֵא מוּתָּר לְאוֹנֵן. מַגִּיד שֶׁהוּא אָסוּר לְאוֹנֵן. וִיהֵא חַייָב בְּבִיעוּר. בְּגִין דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר מִן הַבִּיעוּר. וְיִפָּדֶה בִּמְחוּבָּר לְקַרְקַע.
Traduction
רִבִּי זְעִירָא בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ מְנַיִין שֶׁהוּא טָעוּן פִּדְיוֹן קוֹדֶשׁ הִילּוּלִים קוֹדֶשׁ חִילּוּלִים לָא מִתְמַנְעִין רַבָּנִין דָּרַשׁ בֵּין הֵ''א לְחֵי''ת.
Traduction
תַּנֵּי רִבִּי אַייְבוּ בַּר נַגָּרִי קוֹמֵי רִבִּי לָא דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אִם גָּאֹל יִגְאַל אִישׁ מִמַּעַשְׂרוֹ חֲמישִּׁיתוֹ יוֹסֵף עָלָיו. פְּרָט לְנֶטַע רְבָעִי שֶׁאֵין חַייָבִין עָלָיו חוֹמֶשׁ. חָזַר וְתַנָּא קוֹמוֹי שְׁתֵּי גְאוּלּוֹת הֵן אַחַת לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְאַחַת לְנֶטַע רְבָעִי.
Traduction
תַּמָּן תַּנִּינָן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר אֵין לְנָכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר כֵּינִי מַתְנִיתָא אֵין לְנָכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי כָּל עִיקָּר. רִבִּי בִּיבִּי אָמַר קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹדָה כְּבֵית שַׁמַּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי כְּמָה דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמֵר לֹא לָֽמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמַה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. כֵּן רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר לֹא לָֽמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּסוּרִיָּא וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְּסוּרִיָּא. אָמַר לֵיהּ חֲמִי מַה אָמַר. לֹא אָמַר אֶלָּא אֵין לוֹ חוֹמֶשׁ וְאֵין לֹו בִּיעוּר הָא שְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים יֵשׁ לוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין לְנָכְרִי כֶּרֶם רְבָעִי בְסוּרִיָּא.
Traduction
שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי הָא בֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים לֹא לָֽמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמָה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בִשְׁבִיעִית. וְדִכְוָותָהּ שְׁלִישִׁית וְשִׁישִּׁית הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי לֹא יְהֵא בָהֶן נֶטַע רְבָעִי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי שְׁלִישִׁית וְשִׁישִּׁית אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֵׂר שֵׁינִי יֵשׁ בָּהֶן מַעְשָׂרוֹת. שְׁבִיעִית אֵין לוֹ מַעְשְׂרוֹת כָּל עִיקָּר.
Traduction
חֵיפָא שְׁאַל הָא רִבִּי יוּדָה אָמַר לֹא לָֽמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר כְּמָה דְתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְסוּרִיָּא. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְסוּרִיָּא. וְדִכְוָותָהּ לֹא לָֽמְדוּ תְרוּמַת תּוֹדָה אֶלָּא מִתְּרוּמַת מַעֲשֵׂר. כְּמָה דְתֵימַר אֵין תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר בַּמִּדְבָּר וְדִכְוָותָהּ לֹא תְהֵא תְרוּמַת תּוֹדָה בַּמִּדְבָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא לָֽמְדוּ מִמֶּנָּה אֶלָּא לְשִׁיעוּרִין.
Traduction
תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא נִתְחַייְבוּ יִשְׂרָאֵל בְּנֶטַע רְבָעִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁבַע שֶׁכִּיבְּשׁוּ וְשֶׁבַע שֶׁחִילְּקוּ. אָמַר רַב חִסְדָּא אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה בְּשִׁיטַּת רִבִּי יוּדָה אָבִיו. כְּמָה דְּרִבִּי יוּדָה אָמַר לֹא לָֽמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמָה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּסוּרִיָּא וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי בְּסוּרִיָּא. כֵּן רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר לֹא לָֽמְדוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר. כְּמָה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וְהִיא בְשִׁיטַּת בְּנוֹ סוּרִיָּא לְמֵידָה מֵאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֵין אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמֵידָה מִסּוּרִיָּא.
Traduction
כְּתִיב וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִּׁית תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם וגו'. רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר הֲרֵי אַתְּ כְּמוֹסִיף פֵּירוֹת חֲמִישִּׁית עַל פֵּירוֹת רְבִיעִית מַה פֵּירוֹת חֲמִישִּׁית לִבְעָלִים. אַף פֵּירוֹת רְבִיעִית לִבְעָלִים. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אַתְיָא דְּרִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי כְּרִבִּי יְהוּדָה. כְּמָה דְּרִבִּי יְהוּדָה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו כֵּן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו.
Traduction
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ כִּנְכָסָיו מַהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. אָמַר לֵיהּ כַּיי דְּאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי דְּאָמַר רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לֹא סוֹף דָּבָר הֲלָכָה זוּ אֶלָּא כָּל הֲלָכָה שֶׁהִיא רוֹפֶפֶת בְּבֵית דִּין וְאֵין אַתְּ יוֹדֵעַ מַה טִיבָהּ צֵא וּרְאֵה הֵיאַךְ הַצִּיבּוּר נוֹהֵג וּנְהוֹג. וַאֲנָן חָמִייָן צִיבּוּרָא דְּלָא מַפְרִשִׁין. אָמַר רִבִּי מָנָא אִילּוּ אָמַר כְּבֵית שַׁמַּי וְיֵשׁ צִיבּוּר כְּבֵית שַׁמַּי. אָמַר רִבִּי אָבִין כְּלוּם לָמַדְנוּ נֶטַע רְבָעִי אֶלָּא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי כְּמָה דְּתֵימַר אֵין מַעֲשֵׂר שֵׁינִי חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת. וְדִכְוָותָהּ אֵין נֶטַע רְבָעִי חַייָב בְּמַעְשְׂרוֹת.
Traduction
רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עִיסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִּירוּשָׁלֵם כְּרִבִּי מֵאִיר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה כְּרִבִּי יוּדָה חַייֶבֶת בְּחַלָּה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בִּירוּשָׁלֵם אֲבָל בִּגְבוּלִין לֹא.
Traduction
רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֶן בָּעֵא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי כְּדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מְחַייֵב בְּפֶרֶט מַהוּ שֶׁתְּהֵא חַייֶבֶת בְּחַלָּה. אָמַר לֵיהּ וְלֹא רִבִּי יוּדָה הִיא וְסָֽבְרִינָן מֵימַר כָּל הָדָא הִלְכְתָא רִבִּי יוּדָה כְּבֵית שַׁמַּי.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source